הורים רבים תוהים מתי כדאי לפנות עם הילד לטיפול פסיכולוגי? התשובה לשאלה זו מורכבת, מאחר ומרבית הילדים נולדים עם כוחות פנימיים וחוסן נפשי המסייעים להם לעבור משברים גדולים כקטנים. לעיתים, גם באירועים גדולים, מספיקים התמיכה והליווי של ההורים ושל צוות ביה"ס, ללא צורך בטיפול פסיכולוגי.
יחד עם זאת, במקרים הבאים כן מומלץ לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי/רגשי:
• מצוקה רגשית: הילד מפגין מצוקה רגשית ממושכת, שהוא מבטא אותה באופן ישיר (דרך הדיבור) או באופן עקיף (דרך התנהגויות כמו עצבנות יתר, אלימות, דיבור על מוות, מצב רוח ירוד וחוסר הנאה מפעילויות יומיומיות ועוד).
• קשיים חברתיים: הילד סובל מדחייה חברתית, ו/או חסרים לו כישורים חברתיים.
• חרדות: הילד סובל מחרדות אשר פוגעות בתפקודו היומיומי והוא נמנע מפעילויות מסוימות בגין החרדה.
• דימוי עצמי נמוך: הילד מפגין חוסר ביטחון עצמי, ומדבר על עצמו בצורה שלילית כל הזמן.
• רגרסיות: כגון חזרה להרטבה או חזרה למוצץ.
• בעיות התנהגות: כגון חוסר היענות לגבולות, הפרעות חוזרות ונשנות במסגרת החינוכית, קשיי שליטה עצמית והתקפי זעם.
• גילוי התנהגות מינית לא מותאמת: כגון עיסוק יתר באוננות, התפשטות במקומות ציבוריים, עיסוק במשחק מיני בכפייה עם ילדים אחרים, ועיסוק בתכנים מיניים שאינם תואמים את גיל הילד.
• פגיעה מינית: ילדים שהיו קורבנות לפגיעה מינית.
משך זמן הטיפול בילד תלוי במספר גורמים. במקרים בהם הבעיה ממוקדת, ניתן להציע טיפול ממוקד וקצר מועד שנמשך כ-12 פגישות. אך במקרים בהם הבעיה מורכבת ורחבה הטיפול עשוי להימשך לזמן רב יותר הנע בין שישה חודשים (כ-24 פגישות) לשנה (כ-40 פגישות) ולעיתים אף יותר (טיפול הנמשך מעל שנה). הטיפול מהווה מקום בטוח בו יוכל הילד לבטא את מצוקותיו ורגשותיו. לרוב הטיפול בילדים מועבר דרך משחק ושיח (בעיקר עם הילדים המבוגרים יותר) כאשר המטפל מלווה את הילד ועוזר לו בעיבוד מה שעומד בבסיס הקשיים שלו.
הטיפול בילדים לרוב מלווה בפגישות של הדרכת הורים בהן ההורים לומדים איך לעזור לילדיהם להתגבר על קשייו ולחזרה לתפקוד תקין.