הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

ההפרעה הטורדנית הכפייתית מורכבת משני חלקים: מחשבות טורדניות שנקראות אובססיות וגורמות למצוקה, לצד התנהגויות כפייתיות שנועדו להפחתת המצוקה. הסובלים מ- OCD חיים במעגל של אובססיביות כפייתיות, כאשר מחשבה פולשנית עולה (בד"כ המחשבה מאופיינת בתוכן קטסטרופלי) והיא מעוררת מצוקה (לחץ, בושה, גועל, חרדה ועוד). על מנת להיפטר מהמחשבה מבצעים טקס של התנהגות כפייתית שמטרתה להרגיע את המצוקה (לדוגמא: רחצה, בדיקה חוזרת ונשנית, אמירת מילה מסוימת, ספירה למספר מסוים ועוד). לרוב, ביצוע הטקס מביא להקלה זמנית, כי המחשבות פולשות שוב, וכך המעגל האובססיבי-כפייתי מתחזק עד שלעיתים הוא צורך זמן רב ויכול להביא לפגיעה בתפקוד המשפחתי והתעסוקתי.

מתי מאבחנים OCD?

כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

  1.  נוכחות של אובססיות, כפייתיות, או שתיהן: האובססיות מוגדרות כמחשבות, דחפים או תמונות שנחוו כחודרניות ולא רצויות,              וכגורמות לחרדה או מצוקה ניכרת. כמו כן, הפרט מנסה להתעלם מהמחשבות/דחפים/תמונות או לנטרל אותם דרך מחשבה             או פעולה אחרות. הכפייתיות מוגדרת כהתנהגות החוזרת על עצמה (שטיפת ידיים, סידור, בדיקה ועוד) או פעילות נפשית                 (תפילה, ספירה, חזרה על מילים בשקט ועוד), כאשר האדם מרגיש מונע לבצע אותם כתגובה לאובססיה, או ככללים שיש לבצע         באדיקות ובנוקשות. כמו כן, ההתנהגויות הכפייתיות נועדו להפחתת המצוקה, אך לעיתים הם אינם קשורים באופן מציאותי למה         שהם נועדו לנטרל או למנוע, ולפעמים הם באופן ברור מוגזמים.

  2.   האובססיות והכפייתיות גוזלות זמן רב במהלך היום (מעל לשעה), או מביאות למצוקה משמעותית, פגיעה חברתית,                          תעסוקתית או פגיעה בתפקוד היומיומי.

אנשים הסובלים מ- OCD יכולים להתמודד גם עם דיכאון, חרדה חברתית, התמכרויות לחומרים השונים והפרעות אכילה.

חשוב לציין כי הפרעת OCD אינה חולפת מעצמה, גם אם יש תקופות בהן היא מתבטאת באופן פחות חמור. על כן, אם קיים חשד להפרעת OCD חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי בהקדם האפשרי.