הפרעת חרדה מוכללת

כולנו יכולים לחוות מדי פעם דאגנות מוגברת. לרוב הדאגנות מתעוררת סביב נסיבות מסוימות כמו משברים, קושי כלכלי, מבחן, ראיון עבודה חשוב, מחלות וכן הלאה. אך אנשים הסובלים מחרדה מוכללת, אינם צריכים אירוע ספציפי שיעורר את חרדתם, עבורם הדאגה הינה מצב תמידי וממושך, שכל גירוי יכול לעורר אותה, והם בציפייה מתמדת לגרוע מהכול גם כאשר אין סיבה לדאגה.

החרדה המוכללת מתאפיינת בתחושה של דאגה וחרדה קבועה וממושכת סביב נושאים מגוונים, העיקריים ביניהם, כלכליים, בריאותיים, הישגים (לימודיים או תעסוקתיים), אסונות טבע ומלחמות.

מתי נותנים את האבחנה של הפרעת חרדה מוכללת?

   •  כאשר ההבעה של החרדה והדאגה מופיעה ברוב הימים במשך שישה חודשים לפחות.

   •  כשפרט מתקשה לשלוט בדאגות.

   •  בכל עת בה מופיעים שלושה או יותר מהסימפטומים הבאים: חוסר מנוחה ותחושת מתח תמידית, עייפות, קשיי ריכוז, רגזנות,            מתח בשרירים, והפרעות בשינה. חשוב לציין, שאצל ילדים מספיקה הופעה של סימפטום אחד.

למה אנשים מסוימים מפתחים הפרעת חרדה מוכללת? 

הגורם העיקרי הוא הגנטיקה והתורשה, כך שאם יש במשפחה אנשים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת, זה מעלה את הסיכון. כמו כן, חוויה טראומטית מהעבר או משבר שחווה האדם יכולים להגביר את הסיכון לפתח את ההפרעה. גם השימוש בתרופות מסויות, ושימוש יתר באלכוהול או בסמים יכול להביא להופעת ההפרעה.

הטיפול המומלץ להפרעות החרדה הוא הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), והטיפול בהיפנוזה.