דיכאון קליני/מיגורי

בשנים האחרונות השימוש במילה "דיכאון" נהיה נפוץ בקרב רוב האנשים החווים סוג של עצב או דכדוך. עם זאת, חשוב להבדיל בין מצב רוח ירוד התלוי בנסיבות מסוימות לבין דיכאון קליני. אדם הסובל מדיכאון קליני, נמצא במצב משתק רגשית המשפיע לרעה על מגוון תחומים בחייו כגון משפחה, עבודה, לימודים, הרגלי שינה ואכילה, ובריאות כללית.

מה הם התסמינים שבגינם צריכה להידלק נורה אדומה לגבי קיומו של דיכאון?

אם במשך תקופה העולה על שבועיים האדם סובל מחלק מהתסמינים הבאים: 
   •    תחושות כמו עצבות, ריקנות, חוסר תקווה ומצב רוח מדוכא במרבית שעות היום- סימן מרכזי.
   •    איבוד עניין וחוסר יכולת ליהנות מפעילויות שבעבר עוררה הנאה-סימן מרכזי.
   •    ירידה ניכרת במשקל או עלייה ניכרת במשקל או שינויים משמעותיים בתיאבון.
   •    הפרעות שינה המתבטאות בחוסר שינה או בעודף שינה כמעט בכל יום.
   •    תנועתיות מוגברת או האטה מוטורית כמעט בכל יום.
   •    עייפות או חוסר אנרגיה כמעט בכל יום.
   •    תחושת חוסר ערך וחווית אשמה קיצונית כמעט בכל יום.
   •    ירידה ביכולות הקשב והריכוז.
   •    מחשבות חוזרות על מוות או התאבדות.
   •    הופעת כאבים גופניים שונים כמו כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גב וכאבי חזה.

דיכאון הינו מחלה לכל דבר ועל כן האבחנה והטיפול חשובים מאוד ויכולים להביא לשיפור משמעותי במצבו הרגשי ובתפקודו היומיומי של האדם הסובל.