היפנוזה היא כלי טיפולי המשולב בטיפולים פסיכולוגיים ורפואיים. במהלך ההיפנוזה המטופל נשאר במצב של תודעה וערנות מסוג אחר, בהם הקשב שלו ממוקד ביותר תוך השהיית תשומת הלב לסביבה החיצונית. דרך הרפיית הגוף, נכנס המטופל למצב של טראנס היפנוטי המאפשר לו שהייה במצב של פתיחות לסוגסטיות שונות (רעיונות, הצעות) אותם יתקשה לקבל במצב רגיל. פתיחות לרעיונות חדשים מאפשרת למטפל להשפיע באופן משמעותי על תפיסות ואמונות העומדות בבסיס קשייו של המטופל.
יתרון משמעותי להיפנוזה הוא יכולתה להוריד את רמת העכבות של האדם, ולכן יהיה קל יותר למטופל לקבל בהבנה את אותן הצעות. לדוגמה: המטפל מציע למטופל שלו, פרשנות לפיה הגורם ממנו המטופל מפחד כל כך (כלבים) הוא אינו מפחיד ואינו מסוכן למטופל, תחת היפנוזה, יהיה יותר קל למטופל לקבל את הצעה זו ולשנות לאט לאט את מערכת האמונות השגויה שיש לו לגבי הכלבים מאשר ללא היפנוזה. דוגמא זו לטיפול בפוביה מכלבים מדגימה את מה שנקרא "סוגסטיה חיובית". לצערי אנשים רבים סובלים מדימוי עצמי נמוך, שהוא תוצר של "סוגסטיות שליליות" ששמעו מאחרים, או אמרו לעצמם במהלך חייהם. ככל שהאדם יהיה מודע יותר לסוגסטיות השליליות, ויהיה מוכן להחליפן בסוגסטיות חיוביות, כך תגבר יכולתו להעלות את הדימוי העצמי שלו.
השימוש בהיפנוזה הוכח כיעיל בקשת רחבה של הפרעות, ביניהן: חרדות ופוביות למיניהן, בנוסף לכאב פיזי/פסיכולוגי, דימוי עצמי, דימוי גוף, הרטבת לילה, שינוי הרגלים (אכילה, עישון, כסיסת ציפורניים ועוד) והתמודדות עם לחצים ומתחים יומיומיים אחרים.